החלטה בתיק ת"ט 50040-11-11

ההתנגדות שהגיש המבקש נמחקה על פי החלטתי מיום 9.10.12. המבקש עותר לביטול החלטה זו, ואילו המשיבה מתנגדת לביטול (אך מסכימה לביטול בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב בקופת ביהמ"ש).

בחודש נובמבר 2011 הגיש המבקש ללשכת ההוצאה לפועל התנגדות עם בקשה להארכת מועד להגשתה. רשם ההוצאה לפועל הורה להעביר את הבקשות לביהמ"ש, אך - למרבה הצער - הועברו לביהמ"ש מסמכים שונים, ללא תצהיר ההתנגדות ותצהיר התמיכה בבקשה להארכת מועד. ללא תצהירים אלו לא ניתן היה אף להבין מה הן טענות המבקש.

על כן, ביום 4.12.11 ניתנה החלטתי לפיה הוריתי לב"כ המבקש להשלים את החסר. ביום 21.5.12 הגיש המבקש בקשה לביטול עיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל. בהחלטה שניתנה ביום 24.5.12 הופנה המבקש להחלטה מיום 4.12.11, והתבקש לפעול בהתאם. משלא הושלם החסר ניתנה ביום 9.10.12 החלטה לפיה ההתנגדות נמחקת.

לטענת המבקש, מלכתחילה הגיש את ההתנגדות ואת הבקשה להארכת מועד בצירוף תצהיר כנדרש, שאם לא כן - לא היתה מזכירות ההוצאה לפועל מקבלת את בקשותיו. התקלה ארעה בהעברת המסמכים מלשכת ההוצאה לפועל לביהמ"ש, ואינה באחריותו. עוד טוען המבקש, כי השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל (ארבעה שיקים על סך 4,500 ש"ח כל אחד, למועדים שונים במהלך 2006) הינם שיקים שנמשכו ללא רשותו, תוך זיוף חתימתו. המבקש מציין שמו של אדם, אשר לטענתו נטל ממנו באופן זה שיקים רבים, וכנגדו הגיש המבקש מספר תלונות במשטרה. אישורים על כך צורפו לתצהיר ההתנגדות. לטענת המבקש, בפיו טענות הגנה טובות, ויש לאפשר לו להעלותן בביהמ"ש.

לטענת המשיבה, המבקש ישב בחיבוק ידיים במשך למעלה משנה, ולא טרח להגיש לביהמ"ש את המסמכים החסרים. אף אם לא קיבל המבקש את ההחלטות שניתנו, הרי שהיה עליו לברר מה עלה בגורל הבקשות שהגיש. כעת מוגשת הבקשה לביטול כשנה לאחר שהוגשה מלכתחילה, לאחר שננקטו הליכי הוצל"פ שבמסגרתם נתפסו כספים, ואם יבוטלו הליכים אלו, לא תוכל המשיבה לגבות את החוב. לטענת המשיבה, טענת הגניבה והזיוף הועלו באופן סתמי, ולא נתמכו בדבר מלבד אישור המשטרה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי ראוי לבטל את ההחלטה מיום 9.10.12, ולאפשר בירור ההתנגדות לגופה, אך בכפוף לחיוב המבקש בהוצאות המשיבה, כפי שיפורט להלן.

בפי המבקש טענות הגנה טובות לכאורה, בדבר זיוף חתימתו ונטילת השיקים ללא רשות, על ידי אדם שנגדו הוגשה תלונה במשטרה, שנים לפני פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל. מלכתחילה, אמנם הגיש המבקש את ההתנגדות עם התצהיר כנדרש, והתקלה בהעברת המסמכים לביהמ"ש אינה באחריותו. יחד עם זאת, המבקש אכן יש בחיבוק ידיים במשך זמן רב, ולא עקב אחר החלטות שניתנו בבקשות שהוא עצמו הגיש. חודשים רבים חלפו בחוסר מעש מטעם המבקש. האיזון בין השיקולים מזה ומזה מחייב, לטעמי, ביטול ההחלטה המוחקת את ההתנגדות, קבלת ההתנגדות לגופה, לאור טענת הגניבה והזיוף, ובמקביל לאלו - חיוב המבקש בהוצאות המשיבה, כאמור.

בנוסף לאמור לעיל, המבקש עתר לביטול העיקולים שהוטלו על חשבון הבנק שלו ועל משכורתו. אין מקום להותיר את עיקול המשכורת על כנו, נוכח האמור לעיל. עם זאת, באשר לחשבון הבנק איני מוצאת מקום ליתן הוראות בשלב זה, כאשר המבקש נמנע מלצרף דפי חשבון בנק, אשר יעידו על סכומים שנתפסו, ככל שנתפסו, בחשבון.

לפיכך:

א.         ההחלטה מיום 9.10.12 - מבוטלת.

ב.         ההתנגדות מתקבלת. הליכי ההוצאה לפועל מעוכבים. התצהיר שצורף להתנגדות ישמש ככתב הגנה.

ג.          העיקול על משכורתו של המבקש יבוטל.

ד.         המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח. המזכירות תעביר את הפקדון המופקד (על פירותיו) לידי ב"כ המשיבה, והיתרה תשולם על ידי המבקש ישירות תוך 30 יום.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: